תיקון חוק הביטוח הלאומי מס' 79 – בנושא ליקוי שמיעה

תיקון חוק הביטוח הלאומי מס' 79 – בנושא ליקוי שמיעה

–

תקציר יום עיון - השתלמות עו"ד מיום 20/11/2007 – ברמדיקס בע"מ

רקע –

תיקון החוק – בסעיף 84א' לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה – 1995 מחמיר בתנאים להכרה בנכות עקב פגיעה כתוצאה מעבודה.

תחילתו של סעיף 84א לחוק הינה מיום 1/4/05, למעט סעיף 84א' (א) (3) שתחולתו מיום 1/5/05.

מטרתו של החוק הינה צמצום הפיצוי שניתן לנפגעי עבודה, מאחר ובשנת 2004 שולמו כ- 43 מיליארד ₪ על מענקים, אשר ברובם נפגעי שמיעה.

יש לציין, שמלבד הסעיף בחוק העוסק בבקע מפשעתי, לא היה עד כה סעיף נוסף שעוסק בדרך הפגימה לצורך ההכרה בנכות וכעת עם התיקון – גם הסעיף העוסק בנפגעי שמיעה – עוסק בדרך הפגימה.

עו"ד לימור עמית פנקר – מנהלת מחלקה לביטחון סוציאלי במשרד עו"ד חכמון אליגון ושות'.

המצב טרם השינוי –

ירידה בשמיעה –

3 מקרים הוכרו כנפגעי עבודה:

1. אירוע חד פעמי – כמו תאונת דרכים בעבודה, פיצוץ חד פעמי אשר גרם לבעיית שמיעה הוכרו כתאונות עבודה וקיבלו אחוזי נכות כתוצאה מאירועים אלה.
2. מחלת מקצוע – חזקת מחלה, אדם שעומד ברשימה הסגורה של מחלות המקצוע חזקה שיוכר כנפגע עבודה ויפוצה.
3. מיקרו טראומה – יציר פסיקה קלאסי, לפיה ניתן להכיר בירידה בשמיעה גם כשהחשיפה לרעש נופלת מ- 85 דציבלים, כאשר שכנע המבקש שנגרמה לו מיקרו טראומה.

המצב לאחר השינוי –

ירידה בשמיעה – מעכשיו הכרה בליקוי שמיעה מחייב את כל התנאים המצטברים שבסעיף 84א'.

סעיף 84א' (א) (1) – דורש שהמבוטח יהיה חשוף בעבודתו לרעש התקפי ותמשך, העולה על המותר לפי סעיף 173 בפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש"ל-1970, סעיף זה מדבר על עבודה יומיומית רצופה, וקובע את מידת החשיפה לרעש המותרת עפ"י טבלה שמפרטת את מספר השעות המותר וגובה החשיפה המותרים עפ"י חוק. במידה והעובד חשוף במקום עבודתו לערכים הגבוהים מאלה שבטבלה – נחשב כי חשוף ל"רעש מזיק".

כמו כן, הסעיף מדבר על רעש התקפי ומתמשך, בכך נגרמת למעשה בעייתיות מאחר ולא ניתן עוד לייחס אירוע חד פעמי כפגיעה מעבודה.

סעיף 84א' (א) (2) – דורש כי כתוצאה מהרעש המזיק כושר השמיעה פחת מ- 20 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים – אין בכך חידוש מאחר ובכל מקרה פחות מכך לא מזכה באחוזי נכות.

סעיף 84א' (א) (3) הסעיף מגביל ביחס למועד הגשת התביעה, נדרשת מקסימום שנה מהיום שתועד הליקוי לראשונה ברשומה רפואית.

לחילופין – מהיום שבו, לדעת הוועדה הרפואית או לדעת וועדת ערר, חלה ירידה בשמיעה. אולם, סעיף זה רוקן מתוכן מאחר ובביטוח הלאומי לא נוטים להתייחס אליו – והוא מפורש לקולא.

אם כן, נשאלת השאלה במה שונה סעיף זה מסעיף 296 (א) לחוק, לפי כל תביעה לגמלת כסף תוגש למ.ל.ל. תוך שנה מהיום בו נוצרה עילת התביעה?! התיקון מחייב גם הגשת התביעה תוך שנה מיום התיעוד הראשון ברשומה הרפואית.

לגבי תביעות שהוגשו בסמוך למועד התיקון – לא ייבחנו עדיין עפ"י התיקון.

טינטון – עפ"י תנאי הסעיף החדש לצורך הכרה בטינטון יש להכיר בכל התנאים לעיל לעניין ירידה בשמיעה ובתנאים נוספים. אולם בד"כ בלי עקומה שמתאימה לנכות מרעש מזיק, לא יוכר במילא הטינטון. עם זאת הצמצום המרכזי עקב התיקון מתבטא בכך שאין יותר טינטון שנגרם עקב מיקרו–טראומה.

התיקון דורש "רעש תמידי" באוזניים – כלומר פקיד התביעות צריך לבדוק ראשית רעש תמידי. כמו כן הסעיף דורש שכושר השמיעה בתדירויות הגבוהות (של 4000 – 3000 מחזורים בשניה) יפחת בשיעור של 25 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים.

כמו כן דורש הסעיף כי הטינטון יתועד לראשונה ברשומה רפואית, עוד לפני שהמבוטח חדל לעבוד ברעש מזיק.

בנוסף, יש להוכיח פגיעה בתפקוד עקב הטינטון וכן פניות חוזרות של המבקש עקב הפגיעה בתפקוד לטיפול רפואי – סעיף קצת בעייתי מאחר ולא ברור לנו למה אדם אמור לחזור ולהתלונן בפני רופא כאשר ידוע לו שאין פתרון וטיפול לטינטון.

עפ"י פסיקה כל פנייה כלשהי בעניין נחשבת פנייה, כולל גם פנייה ראשונה לרופא משפחה לצורך הפנייה לרופא א.א.ג.

הגב' לאה מנצורי – מנהלת אגף ביטוחי נפגעי עבודה במוסד לביטוח לאומי –

הגב' מנצורי טוענת שהתיקון בא למזער נזקים גרועים יותר שהיו עשויים להיגרם לנפגעי עבודה ושמטרת החוק הינה להגדיר ולהסביר ולתת לפקיד התביעות כלים לבדוק אם המבקש אכן עובד ברעש.

עפ"י גב' מנצורי, ליקוי שמיעה כיום לא נבחן כמחלת מקצוע וכמיקרו-טראומה אלא רק עפ"י תנאי הסעיף.

ליקוי שמיעה עקב חשיפה לרעש –

נדרשת עבודה ממושכת ברעש מזיק – הכוונה בזמן ובשעות עבודה ליום. מדובר על סימנים אופייניים של בדיקת שמיעה שמראים ירידה בשמיעה ובתדר הדיבור. לא מדובר בליקוי שמיעה עקב פיצוץ, תאונת דרכים, חבלה וכו'... אלא רק על ליקוי שמיעה עקב עבודה ממושכת ברעש מזיק.

לגבי התנאים המצטברים בסעיף 84א (א) טוענת מנצורי כי מ.ל.ל. נוקטים בפרשנות מרחיבה.

בעבר די היה בחשיפה של לפחות 85 דציבל, כיום נדרש לעמוד בטבלה כאמור לעיל, ורעש מזיק הינו רעש הגבוה מהערכים המותרים בטבלה בלבד.

הכוונה ברעש מתמשך – רעש מונוטוני קבוע לעומת רעש התקפי שהוא כמו יריות או גליוטינה שאינם קבועים למשך כל היום, שניהם מוכרים כפגיעה בשמיעה במידה ועולים על הערכים המותרים עפ"י הטבלה.

סעיף 84א (א) (2) – מדובר על תדר הדיבור (בממוצע של 2000, 1000, 500 מחזורים לשניה, שבהם כושר השמיעה פחת בשיעור של 20 דציבל לפחות בכל אוזן.

ירידה של 21-25 בד"כ מזכה ב- 5% נכות.ץ

לעניין שיהוי בהגשת התביעה – סעיף 84א (א) (3) – מאחר ומעוניינים שהתביעה תוגש בזמן אמת, דורשים שהתביעה תוגש תוך שנה מהיום שבו תועד הליקוי לראשונה ברשומה רפוית. גם ע"י מ.ל.ל.  נאמר שמתעלמים מסעיף 84א (א) (3) (ב) ומרוקנים אותו מתוכן.

בדיקת מ.ל.ל. ביחס לעניין השיהוי הינה רק מיום 1/4/2005.

טינטון- דורשים שהטינטון יהיה רק כתוצאה מחשיפה לרעש מזיק בעבודה וזאת מאחר וטינטון עשוי להיגרם מסיבות רבות נוספות, כמו – תחלואה טבעית לדוגמא.